שאלה נפוצה מהם 9 ימי החג שיש לעו”ז בסיעוד.

כל עו”ז בסיעוד זכאי להעדר מהעבודה ב9 ימי חג בשנה בהתאם לחגי הלאום/הדת של העובד או חגי ישראל. 

את 9 ימי החג  העובד חייב לבחור בתחילת העסקה  והם תקפים למשך כל שנות העסקתו. יש לרשום את שמות החגים בחוזה כי התאריכים לחלק מהחגים משתנים משנה לשנה. (אין לערבב בבחירה בין חגי הלאום/דת של העובד לבין חגי ישראל).

בחוזה הסטנדרטי של רשות האוכלוסין אין מקום להוספת 9 החגים , לכן יש לציין בסעיף המתאים בחוזה שיש נספח מיוחד לחגים הנבחרים, ולהוסיף נספח חתום של החגים שנבחרו , אפשרי בכתב יד.

צריך לשים לב שבדומה לשכיר ישראלי השכר החודשי של העובד הוא רגיל ולא נפגע עקב יציאת העובד לרגל חופשת החג.  

במקרה שהעובד נשאר לעבוד בחג שבחר בהסכמת הצדדים , העובד זכאי לתוספת של 150% מהשכר היומי שלו עבור 25 שעות, התשלום הוא בנוסף לשכר החודשי הרגיל. חישוב השכר בחג זהה לשכר של עובד שנשאר לעבוד ביום המנוחה השבועי.  

חישוב התוספת לשכר נעשה משכר 24/6 שכולל דמי כיס או מקדמות אם יש.  התוספת היא לפחות 401.26 ש”ח המבוסס על שכר המינימום של 5880.02 (החל מאפריל 2024). כאשר השכר מעל שכר המינימום הסכום יותר גבוה.

מצורף בזאת  קישור למחשבון והסבר לתוספת השכר עבור עבודה ביום חג וביום מנוחה.

תשלום עבור העבודה ביום החג נעשה בחודש העבודה כאשר משולם השכר החודשי, ולא בסוף השנה , אחרת זה הלנת שכר.

במידה והחג חל ביום המנוחה השבועי אין כפל תשלומים.

זכאות להעדר בימי החג הם החל מהחודש הראשון להעסקה.

יש לשים לב שהחגים שנבחרו יהיו מפוזרים לכל מהלך השנה. בחירה מרוכזת של כל החגים בתחילת העסקה, מעלה חשדות לניצול לרעה וכוונות להעסקה קצרת מועד.

יש לציין שימי החג אינם קשורים לצבירת ימי החופשה השנתית.

היה והעובד לא בחר את 9 הימים, יש לשלם את את  9 החגים בסוף שנה , או יחסית לפי מספר החודשים בסיום העסקה.