שאלה נפוצה איזה תאגיד נחשב לטוב?

הסבר:

גיוס עובד זר בסיעוד בבית המטופל מבוצע רק דרך תאגיד (לשכה פרטית) מורשה להבאה תיווך וטיפול בעו”ז ובסיוע למטופל הסיעודי ומשפחתו בנושא העסקה.

התאגידים כפופים לרשות האוכלוסין וההגירה ולחוקים והנוהלים שמפורטים בהיתר שהם מקבלים להפעלת התאגיד.

פרטים לגבי השרותים של התאגיד בקישור

התשובה הפשוטה:

תאגיד טוב זה תאגיד שמשקף למטופל הסיעודי ולבני משפחתו את הזכויות והחובות ע”פ חוק, ופועל לפי החוק והנוהלים המחייבים אותו.

בפועל אחד הדברים המשפיעים על ההחלטה לבחירת תאגיד זה דמי השמה מופחתים , שכמובן דבר חשוב אבל לא העיקרי.

ישנם הרבה תלונות וחוסר אמון בחלק גדול מהתאגידים. למעסיקים אין כתובת אמינה וקשובה לקבלת תשובות בנושאים שונים , בעיקר בנושא העסקה, ובחישובי שכר.

ברשת האינטרנט ישנם הרבה קבוצות ברשתות החברתיות (פייסבוק, וואטסאפ, אתרים) שנותנות מענה לתשובות , אבל לא תמיד אמינות, ולא תמיד מעודכנות.

מצורפים בזאת רשימת טענות עיקריות שהתקבלו ע”י מעסיקים/מטופלים.

צריך לציין שהרבה מעסיקים לא שולחים תלונות על תאגידים לרשות האוכלוסין מחוסר ידע שניתן לעשות זאת, או מפחד שהתאגידים ישנו את היחס כלפיהם.

בעיות עיקריות שמטופלים נתקלו בהם עם תאגידים ,שיש לשים לב אליהם:

א. החתמה על חוזים חריגים שאינם של רשות האוכלוסין שבהם רשום שהשכר החודשי הוא שכר בסיס + 100 ש”ח שבועיים, ה 100 ש”ח בנוסף לשכר בסיס במקום מקדמות שניתן לקזז מהשכר החודשי.

המינוח בהנחיות של התאגידים למטופל מטעה ומוזכר כ “דמי כיס” שלא מופיע בחוק ובניגוד לחוזה הסטנדרטי המחייב של רשות האוכלוסין ( קישור לחוזה סטנדרטי ) תשובת רשות האוכלוסין

ב. התערבות התאגיד בשכר, התפקיד של התאגיד לפקח שהשכר חוקי ולא פחות מהמותר. התערבות בשכר נובעת כנראה מרצון לשימור עובדים וגיוס של עובדים שסיימו עבודה אצל מעסיקים , מתאגידים אחרים.

ג. כידוע גובה דמי השמה הוא עד 2000 ש”ח חד פעמי (תקף לשנה) , במקרים מסויימים שההעסקה הסתיימה לפני תום השנה, ללא יכולת של התאגיד למצוא עו”ז אחר בזמן סביר, המעסיק זכאי להחזר יחסי מדמי ההשמה מהתאגיד. נוהל 9.2.0001 סעיף 6.4.3

ישנם תאגידים  שמחתימים שחלק מדמי ההשמה הם דמי טיפול / יעוץ ללא אפשרות החזר יחסי, בניגוד לנוהלים.

ישנם תאגידים שמערימים קשיים או מסרבים להחזיר את החלק היחסי בסיום העסקה.

ישנם תאגידים שנותנים הנחה כאשר מוצאים לבד עובד , אבל מחתימים שאין החזרים יחסיים.

ד. כידוע דמי “שרות” חודשיים לתאגיד הם 70 ש”ח לחודש. הגביה צריכה להתבצע מידי חודש , כמו כן ישנה אפשרות לתאגיד לגבות 840 ש”ח שנתי מראש בהסכמת המעסיק בלבד. 

ישנם תאגידים  שגובים את התשלום השנתי מראש  בלי לידע את המעסיק על האפשרות של תשלום חודשי , חלקם לא מוכנים לחיוב חודשי, בניגוד לנהלים.

ה. הנחיה למעסיקים לשלם פדיון ימי חופש שנתיים ללא יציאה לחופש בפועל.  בניגוד לחוק.

ו. אי הבהרה למעסיקים שתנאים סוציאלים ותשלום עבור עבודה בימי מנוחה וחג  הם נגזרים משכר 24/6 (כולל מקדמות/דמי כיס אם יש) ולא לפי שכר המינימום.

ז. שליחת עו”ס למטופל ללא תיאום עם המשפחה.

ח. אי הבהרה למעסיקים שחידוש ויזה ואינטר ויזה לעובד זה ע”ח העובד ,ואם המעסיק שילם עבור הויזה על המעסיק  לקזז משכר העובד, או לקבל החזר כספי מהעובד.

ט. חלק מהתאגידים מחייבים את המעסיקים לבצע ביטוח רפואי לעובד דרכם , ללא נתינת מידע שזכותם של המעסיקים לבטח דרך סוכן ביטוח או חברת הביטוח באופן ישיר. ספק אם יש להם אישור לבצע ביטוחים.

י. תיווך של עובד ללא בחינת התאמתו למטופל ולפעמים ללא ביקור עו”ס לפני ההשמה.

יא. דרישות לתוספת שכר עבור עבודה אצל בני זוג כאשר אין עומס טיפולי.

יב. חיוב והתניית ההשמה בהעסקה במקביל לחברת סיעוד.

יג. אי הבהרה למעסיקים שעבודה ביום חג שהעובד בחר בתחילת העסקה (9 ימים) משולמים באותו חודש של תשלום השכר , ולא במרוכז בסיום שנה.

העלות של עבודה ביום החג היא  כמו עבודה ביום המנוחה.

כאשר החג נופל על יום המנוחה אין כפל תשלומים.

בחירת 9 הימים בחוזה היא לכל תקופת העסקה , ולא משתנה כל שנה.

יד. בתחילת העסקה או בתחיל שנה קלנדרית התאגידים לא שולחים זכותון של רשות האוכלוסין לעובדים ולמעסיקים. נוהל 9.2.0001 סעיף 6.1.7 , הזכותון ישן ולא מעודכן.

כל תאגיד שולח דף נוהלים משלו לגבי תנאי העסקה ולא מסמך סטנדרטי מפוקח של רשות האוכלוסין.

טו. כאשר היה עדכון לגבי עליית שכר המינימום באפריל 2023 עדכון המעסיקים היה לוקה בחסר. חלק מהתאגידים לא עדכן את המעסיקים בנושא, ןגם ההסברים שנשלחו לא היו ברורים ולא אחידים, כל תאגיד שלח מסמך אחר. גם המסמך שנשלח מרשות האוכלוסין היה די כללי ולא חד משמעי וגרם לאי הבנות ופרשנויות שונות.

הממונה על עובדים זרים בסיעוד במשרד העבודה שאחראי הרשמי לנושא השכר נתן הסברים ברורים , אבל הדבר נעשה בקבוצת פייסבוק ולא במסמך רשמי שפורסם למעסיקים.

טז. כידוע עו”ז המנצל את היתר העסקה שלו ומתפטר 3 פעמים או יותר ביוזמתו במשך שנתיים , רשות האוכלוסין רשאית לקרוא לעובד לשימוע על ניצול היתר העסקה.

נתקלנו במקרים שהתאגיד מדווח לרשות האוכלוסין מידע שגוי שהעובד פוטר ולא התפטר , כנראה כדי שהעובד לא יזומן לשימוע. פעולה זאת בניגוד לנוהלים ולחוק.

ניתן לבדוק את  הנושא באתר רשות האוכלוסין בסיום העסקה לזמן קצר, לפני שבוצעה לעובד השמה חדשה, מעטים יודעים על האפשרות , וגם אם יודעים לא תמיד מדווחים.

יז. עובדים בגיבוי של התאגידים דורשים שעתיים חופשיות ביום מחוץ לבית המטופל, כאשר אין לדבר בסיס חוקי. בנוסף יש איסור להשאיר את המטופל ללא השגחה. פרטים בקישור.

יח. ישנם תאגידים שגובים דמי השמה מלאים עבוד עובד מחליף חוקי כאשר העובד הקבוע בחופש עם אינטרויזה, השרות הנ”ל  חלק מהתשלום החודשי של 70 ש”ח של המטופל לתאגיד.  תשובת רשות האוכלוסין.

יט. בתקופת האחריות השנתית של התאגיד לאחר השמה , ישנם תאגידים שגובים תשלום נוסף כאשר המעסיק מעוניין להזמין עובד מחו”ל.

כ. ישנם תאגידים שגובים תשלום עבור סיוע בהגשת ויזה הומניטרית , ולפעמים גובים 2000 ש”ח ודמי שירות לפני שהתקבלה תשובה של הועדה ההומניטרית, או בכלל לא ניתן לבצע השמה עקב דחית הבקשה ע”י הועדה. חוזר רשות האוכלוסין.

—————————————————–

 זה חלק מהתלונות שנצברו מתלונות מעסיקים, חשוב מאד לדעת את הפרטים הנ”ל ולא להסכים להם, במקרה של חריגה מהנוהלים רשאים להתלונן נגד התאגיד ברשות האוכלוסין – קישור לאתר